נתבקשנו בקורס של ד"ר גילה לוי עצמון להציג באופן יצירתי את החזון האישי למערכת החינוך.
משימה יצירתית עם אמירה אישית ,התגובה הראשונית התמקדות בחירת הכלי המתאים תוך כדי חשיבה על ה"איך" מתגנבת המחשבה על המהות ה" חזון חינוכי " יצאתי לברר לעצמי מהו החזון החינוכי האישי שלי .
קצת ממה שמצאתי בדרך...
חינוך הוא זכות בסיסית במדינת ישראל שבאמצעותו מתאפשר מימוש הפוטנציאל של כל אדם וכינון חברה סולידרית עם ערבות הדדית. חינוך הוא תהליך של שינוי. שינוי שמתחולל באדם, באישיותו, בתפיסת עולמו, בדרך הבנתו את עצמו, את הזולת ואת הסביבה. השינוי שמתרחש באישיותו של האדם נובע כתוצאה מאינטראקציה שיש לו עם עצמו ועם הסובב אותו.
התקופה שבה אנו חיים היא תקופה דינאמית של שינויים בלתי פוסקים בכל תחומי החיים. כמות הידע ההולכת ומצטברת בתחומי הדעת השונים היא עצומה ואין אפשרות להקיף את כל המידע שהתלמידים יזדקקו לו בעתיד. מכאן שהמערכת החינוכית צריכה להיערך לעולם המחר. בצד הפצת הידע הבסיסי, מערכת החינוך צריכה להקנות את המיומנויות הדרושות כדי להתמודד באופן עצמאי עם ידע חדש ועם אתגרי המאה ה-21.
בוגר מערכת החינוך צריך להיות בעל יכולת חשיבה ביקורתית כלי מחשבתי-מנטלי מרכזי המעצים וכן לאמץ את החשיבה היצירתית כדרך חיים המתאפיינת ברצון לבדוק ולהתבטא.
בנוסף , הקנייה של אסטרטגיות למידה קוגניטיביות ומטה קוגניטיביות תסייע לתלמיד להכיר את עצמו כלומד, לפתח כישורי תכנון ובקרה ותוביל לשיפור ביטחונו העצמי ותחושת המסוגלות והיכולת.
המונח "תודעת-זמן-עתיד" אינו חדש בספרות. הוא מוכר יותר בשמות שונים כמו חזון עתידי (Future Vision), תמונה עתידית (Future Imagery), תפיסה עתידית (Future Perception) ועוד...
מוטת-זמן-עתיד היא שם הפעולה המאפשרת מעוף בחשיבה, פרספקטיבה חדשה, גמישות וכושר תמרון ביכולת הפעולה. פעולה זו משחררת מכבלי ההווה ומאפשרת לנווט אל עתיד מודע יותר.
פסיג (2003) מציג מודל של התפתחות המסוגלות לחשיבה מוטת-זמן-עתיד, המורכב מסולם בן 5 דרגות. הדרגה החמישית והגבוהה בסולם היא - מסוגלות ליצירת חזון והובלה לאורו. כדי להגיע לדרגה זו דרושות לדבריו יוזמה ומקוריות, בשילוב עם רמת השכלה הגבוהה. אלה תורמים ליכולת ליצור חזון (בניית תמונה עתידית / ראיית הכיוון העתידי) וליישמו. ביקשנו ליצור גשר בין עתיד מעורפל לבין עתיד רצוי, בהיר, מוחשי ואפשרי; על ידי יצירה של תמונות עתיד במספר פרספקטיבות של חינוך.
חזון משותף, מגובש, ברור ומפורט המתאר את המיטבי, הרצוי בבית הספר ,תוכן החזון החינוכי מדגיש פיתוח מתמיד של הצוות כקהילה מקצועית לומדת; למידה מתמשכת לצורך שיפור; פיתוח וקידום התלמידים בדומה לפיתוח וקידום המורים. ערכים בולטים בחזון: אחריות, בחירה, למידה מתמשכת והערכה מתמדת, פתיחות, דמוקרטיזציה והקשבה. ניתן לטעון, שתוכן חזון חינוכי בית-ספרי, המצביע על כיוון שאליו חותרים ועל ערכים ועקרונות מנחים המבוססים על השאיפה לשיפור מתמיד, מהווה מנוף מרכזי לעשייה חינוכית ולמחויבות להשגת היעדים. ממצאים אלו מחזקים ממצאים קודמים המעידים על כך שבתי ספר בעלי "אני מאמין" (חזון) מגובש הם יעילים בהשגת יעדיהם (גורדון, זרצקי, כ"ץ ואחרים, 1994; גרין, היימן ושפירא, 1994).
"...אני נוהג לקבוע ... מועדים קבועים בהם אני מנסה באופן מודע לחשוב מחדש על עמדותיי ואמונותיי
בנוגע לשאלת הזהות המקצועית והחזון אליו אני שואף. מטרת קביעת מועדים אלו היא להבטיח ששאלה
זו מקבלת התייחסות ולא נבלעת בתקופות של שגרה עמוסה..." (רן, מורה-מורים)
החזון האישי.....
היי ענת,
השבמחקטוב גם אני קיבלתי מתנה או מטלה, להכנס לבלוג ולהגיב...
אז קודם כל קצת מחמאות על העיצוב והנהירות שיש כאן.
בחרת לעצמך חתיכת נושא לכתוב עליו פוסט.
לדעתי את ממש צודקת יסוד הטלת הספק אפילו בדבר ענק כמו חזון הוא חשוב ביותר. ויותר מכך הייתי מציע לך אולי לכתוב קצת על חשיבות האנשים, הפרסונות במערכת החינוך. העניין בו את מתמקדת הוא חשוב אבל כמו שאומר א.ד. גורדון
"הבו לנו יחידים! הבו לנו מתייאשים! הבו לנו יחידים, שאינם מתבטלים ואינם עוזבים את המערכה, והבו לנו מתייאשים, המשקיעים את ייאושם בבניין"
כמובן שהוא התכוון לבניין הארץ ואני משאיל זאת לבניין החינוך...
היי דודי,
מחקתודה על תגובתך!
יש משהו בדבריך, חומר עתידי למחשבה...
ענת