אינטרנט - מה כל זה עושה לנו?
כשהייתי תלמידה והכנתי את שיעורי הבית
שלי, נהגתי לפנות אל אימי בבקשה לעזרה בפירושי מילים קשות או ביטוי כלשהו. כמעט
בכל המקרים נתקלתי בתשובה: "את מוזמנת לחפש בעצמך במילון".
אין זה נעשה מתוך רוע או חוסר רצון
לסייע לי, אלא מתוך עידוד ללמידה עצמית ודחיפה לפיתוח המיומנויות שלי. חיפוש ערך
מילוני זו דוגמא למשימה יחסית פשוטה, אך גם משימות קשות יותר כמו יצירת סיכום
ממספר ספרי אנציקלופדיה, ביצעתי בעצמי בעמל רב.
התלמידים של היום נעזרים לרוב ב"כוח
עליון", מומחה בעל שם, אותו אני מכנה דר' גוגל.
ואם לומר את האמת – גם אני נוטה להיעזר
בו לעיתים קרובות.
צריכים לאסוף חומר על יצירה ספרותית
כלשהי? רקע היסטורי על מלחמה או... ודאי נתקלתם גם אתם באיזו מילה שלא זכרתם את
פירושה, מסעדה/חנות אליה רציתם להגיע ולא ידעתם את כתובתה או אפילו אדם מן העבר שפגשתם
ברחוב ופרט לשמו לא זכרתם דבר אודותיו, ובמקום להתאמץ, החלטתם "לגגל"
אותו. סיכויים רבים שעלה בתוצאות החיפוש עמוד הפייסבוק שלו או מידע מרשת חברתית
אחרת.
האם קיצורי הדרך פועלים לטובתנו? ומעבר
לכך, מה לגבי שאר המידע הזורם בשפע על מסך המחשב? הרי בעודנו קוראים כתבה באתר
כלשהו, בצידי המסך מופיעים "באנרים" של פרסומות, ובשורות הכתבה ישנן
מילים מודגשות (מכונות 'תגיות'), שלפעמים מאוד מגרות את הרצון לנטוש את הכתבה
הנוכחית, להקליק עליהן ולקרוא מה שמסתתר שם.
כל כך קל... אך כיצד משפיע כל העניין על
המוח האנושי? האם אנו יכולים להכיל את כל המידע הזה?
ניקולאס קאר, סופר לענייני טכנולוגיה,
כתב את מאמר הביקורתIs Google Making Us Stupid? - What
the Internet is doing to our brains שהתפרסם
בכתב העת "אטלנטיק".
קאר חש כי "מישהו מתכנת לו את
הזיכרון מחדש". הבחין בכך שחלים שינויים במוחו ובאופן חשיבתו במהלך השנים
האחרונות, דבר שהבחין בו בעיקר בעת קריאת טקסטים. טענתו המרכזית הייתה שהאינטרנט
עלול להזיק להכרה ולהשפיע על יכולת הריכוז שלנו. במאמר זה התייחס לאו דווקא למנוע
החיפוש "גוגל", אלא לאינטרנט בכלל. קאר הדגיש כי אין ביסוס מדעי לטענתו,
וכי דרושה עבודה מחקרית פסיכולוגית ונוירולוגית על מנת לקבוע זאת בוודאות.
מאמר זה עורר הדים רבים, חלקם תומכים
בטענתו ואילו חלקם האחר טוען כי מדובר בטכנופוביה ולא יותר מכך.
ומה בדבר זיכרון?
המחקרים המטרידים בשאלת השפעת עידן
המידע על המוח האנושי, מעלים גם את עניין הזיכרון וטוענים כי ישנו תהליך ניוון. אם
בעבר היינו צריכים לזכור פריטי מידע רבים, הרי שכיום אנו נעזרים בכלים רבים
המונעים מאיתנו להתאמץ ולזכור. הדוגמא הפשוטה ביותר שיכולתי להציג היא זכירת מספרי
טלפון. לפני כעשור, זכרתי את כל מספרי הטלפון של משפחתי וחבריי – ממש ספר טלפונים
אנושי! עם השנים עברתי לשימוש בזיכרון הסלולרי, וזנחתי את הזיכרון שלי.
הטענה היא שהזיכרון שלנו מושפע ממנועי
החיפוש ומהאינטרנט בכלל. חוקרים העלו כי בעבר זכרנו פריטי מידע, ואילו היום יותר
קל לנו לזכור מהיכן ניתן לשלוף את המידע, וכיצד נראה ויזואלית, מאשר את המידע
עצמו.
בעוד שחוקרים מהתחום טוענים כי אנו
הופכים לעצלנים עקב יתר קלות למצוא הכל בגוגל, ושהאינטרנט בכללותו תורם לניוון
שלנו, ישנם חוקרים אחרים המתנגדים לטענה, ומסבירים כי האינטרנט מלמד אותנו לחשוב
בדרכים חדשות ואף תורם למיומנויות זיכרון.
"מכלול", "אביב",
"בריטניקה", אותן אנציקלופדיות ישנות וטובות, הוחלפו במנועי חיפוש
אינטרנטיים. מקורות המידע שלנו אינם רק ספרים, אלא מאמרים אקדמיים מכתבי עת,
כתבות, מאמרי דעה, חדשות ואף בלוגים וטוקבקים. בלחיצה על מקש אחד, עולות בין מאות
למיליוני תוצאות ורק נותר לבחור, לסנן את המידע.
בהקשר זה, טענה נוספת היא שהסינון שאנו
מבצעים מדי יום בתיבת המייל שלנו, ויכולת השליטה שלנו בבחירת תוצאה אחת מיני רבות
העולות במנועי החיפוש האינטרנטיים, מסייעות לנו בפיתוח יכולת קבלת ההחלטות.
אז אולי זה לא כל כך רע? "המהפכה הטכנולוגית"
שינתה את חיינו, וממשיכה להתקדם בקצב מהיר. האינטרנט הוא מאגר מידע גדול מאוד, וכלי
כמו "גוגל" עוזר לנו לעשות סדר בבלאגן. המרחקים העצומים בנינו לבין
המידע מצטמצמים, יש לנו נגישות כמעט להכל. אין לדעת באופן מוכח, נכון לעכשיו, אם
העולם האינטרנטי אכן גורם לניוון יכולות
הזיכרון שלנו, אך בהחלט אוכל לומר כי נוצרת תלות רבה בכלי הנפלא והנורא הזה כאחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה