מהפכה קאן ועכשיו
בהשראת השיעור על "סוגי פעילויות מתוקשבות", יצאתי לשוטט ברשת ונתקלתי בהרצאתו המעניינת של פורץ דרך בתחום, סלמן קאן.
קאן השתמש באינטרנט כאמצעי לימוד. הכל התחיל ברצון לסייע לבני דודיו בהבנת החומר הלימודי. דבר אחד הגביל אותו, והוא המרחק הגיאוגרפי בניהם. קאן הבין מיד את יתרונות האינטרנט, וניצל אותם לטובת העניין.
הוא יצר והעלה סרטונים קצרים ל"יוטיוב", בהם הסביר לבני דודיו את הנושאים בהם התקשו. הפידבק היה חיובי: בני הדודים שצפו בסרטונים התלהבו מאוד מהרעיון ואף העדיפו את צורת הלמידה הזו. בנוסף, נחסכה מהם תחושת אי הנעימות בכל פעם שהתקשו להבין חלק מסוים בהסבר. בכיתה רגילה, או במפגש אחר פנים מול פנים, היו צריכים לשאול שאלות (והרי ידוע לנו, אנשי החינוך, שישנם תלמידים החוששים להודות שלא הבינו את החומד הנלמד). במקרה שכזה הם החזירו אחורה את סרט הוידאו וצפו שוב, עד שהבינו.
מה שהתחיל כעזרה אישית לבני משפחה, הפך לכלי למידה מרכזי בקרב לומדים רבים.
בין התגובות שקיבל מצפייה בסרטונים, היו כאלה ממורים שהחליטו להשתמש ברעיון שלו. כך נוצר פיילוט של שיתוף פעולה בין בית ספר אחד לבין קאן.
קאן יצר את אתר "אוניברסיטת קאן" ("Khan academy") בו יש מאגר עצום של חומרי לימוד בנושאים כמו מתמטיקה, ביולוגיה מדע, כלכלה ועוד. בשיטת הלמידה הממוחשבת, מעבר למאגר הסרטונים (כאשר כיום פונים לאתר יותר ממליון משתמשים הצופים במאות אלפי סרטונים ביום) ישנה אפשרות לתרגל את החומר הנלמד – התלמיד פותר תרגילים "אונליין", יכול לקבל רמזים, לטעות ושוב לנסות, מה שתורם לצמצום פערים לימודיים. הלמידה בקצב האישי גורמת לכך שתלמיד יוכל להבין באמת מה קשה לו, יתרגל שוב ושוב עד שיצליח, ורק אז יתקדם בחומר הלימודי. הוכח כי לאחר תרגולים, התוצאות משתפרות ואף זמן הביצוע מהיר יותר.
מורים שיבחרו ללמד את תלמידיהם דרך Khan Academy, יוכלו לעקוב אחר פעילותם של התלמידים באתר. כך גם יוכלו לסייע להם ולהבין את קצב התקדמותם.
הטכנולוגיה המתקדמת מציבה בפנינו שאלות חשובות. חלקן חוזרות שוב ושוב, כמו למשל: מהו תפקידו של המורה במערכת החינוך של ימינו? האם הוא מקור הידע המרכזי ובלעדיו לא ניתן ללמד או שמא הוא רק כלי מתווך בין התלמיד לידע? בסביבת הלמידה המתוקשבת ישנה אפשרות להיעזר במגוון פעילויות התורמות לחוויית הלמידה, ויתכן שנגלה בעתיד כי הן טובות יותר מהוראה פרונטלית.
אנו חיים ב"כפר גלובלי", מונח שתבע מרשל מקלוהן זמן רב לפני התפתחות המדיה כפי שאנו מכירים אותה כיום. נפרצים גבולות הזמן והמקום, הפערים מצטמצמים, המידע והידע הופכים נגישים לכל אחד כמעט בעולם.
באמצעות האינטרנט ובעזרת אתר כמו זה שהקים קאן, יכולים להיווצר שיתופי פעולה נדירים בין בתי ספר בעולם, ובין לומדים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה